בדיקת ראייה –  כדי להסתכל עמוק בפנים

השקה לספרו של שוקי גוטמן – פחד הגבהים של הפינגווינים

ד"ר נורית יעקבס צדרבוים

לא בכדי בחרתי בשני שירים אלה 'בדיקת ראייה' ו 'עמוק בפנים'. שני שירים אלה , כמו עוד רבים אחרים מתארים את גוטמן כמשורר מתבונן. זה שלוקח מאצל עצמו מרחק ומשקיף עליו ואליו בחיוך, בחמלה, בסלחנות, באומץ, ומכאן קצרה הדרך לכנות וגילוי לב.

זה לא סתם ,זו 'בדיקת ראיה מדקדקת' זו שמגלה פגמים, אבל אלה פגמים ישנים עתיקי יומין ובלויים. לדעתי הענייה הם כל כך בלויים שהם כבר לא קיימים, הם נמוגים כמו ערפל. המבט החדש שבוחן אותם בבדיקה זו, הוא מבט שמכיר אותן, נותן להם תוקף, עם זאת פג תוקפן, הם בלויים. התיישנו. אולי בשל כך קל יותר להתבונן בהם. אפשר גם בחיוך.

בדיקת הראייה כמטאפורה מעלה את הרעיון של חקירה פנימית, האופן שבו המשורר מתבונן על עצמו, על האמת מבלי להתעלם ממנה, גם אם יש שם שריטות, חולשות אכזבות וגם אם נסתרו מן העין. המשפט המסכם של השיר הוא בעיניי משפט מכונן 'בדיקת הראייה של עיור הכזבים' – תקינה. הוא אכן מסוגל להתבונן היישר אל תוך עצמו, או בכלל. הוא 'עיור הכזבים' כלומר 'רואה האמת'  איזה יופי של משפט, במקום לומר באופן בנאלי וצדקני רואה האמת, אומר לנו המשורר שהוא 'עיוור לכזבים' נפלא בעיני.– ואם יש בכוחו לראות הכל 'פגמים בלויים, כנות קרועה למחצה, נפש שרוטה , רק לאורך ואפילו אמונה זכה מוכתמת', אז הוא מסכם, היום ממרום גילו, ממקום מושבו הגבוה – השנים הגביהו אותו ( חוץ מהגנטיקה) אזי הוא מסכם –  הראייה תקינה. אני לא מבלף את עצמי, ושכך גם איני מעוור עיניהם של אחרים. הנה , הכל כתוב.

ואם דיברתי על מרום גילו, איני יכולה להתעלם משם הספר 'פחד הגבהים של הפינגווינים'. במציאות הידועה והמוכרת פינגווינים אינם ממריאים עוף, לרוב הם מבלים על הקרקע או במים, ייתכן שיש כאן מטאפורה המדברת על פחדים שאינם ריאליים או הגיוניים, או אולי פחדים שמהשורר מייחס לעצמו, או לאחרים. והנה, מתוך השיר שעוסק בראייה עמוקה פנימה, ממרום מקומו הריאלי, ואולי גם גילו, זה כבר לא מפחיד. ומהגובה הזה הוא פונה לעומק.

צריך להיות גבוה, גבוה ברוח כדי להתבונן אל עמקי הנפש פנימה ולנהל שיח עם אותו קול אחר זה שיודע 'מי מטפל בך בימים, ואיפה אתה כשזה קורה, ואיזה מתבגר היית'. להתבונן עם אותה ראייה שכבר הוסכם והוכח שהיא תקינה.

ושם בעמוק בפנים אנו פוגשים חזרתיות ומבנה, משהו שיוצר תחושה של גלגול והתפתחות. כל בית מוסיף רעיון או אלמנט חדש, תוך שהוא נשען על קודמיו. דבר שמדגים תהליך טבעי של למידה והתבגרות. 'עמוק בפנים אתה יודע' – ואנחנו עדים לסוג של מסע פנימי אינטואיטיבי – דיאלוג בין המודע ותת המודע, שניהם מיודעים זה לזה, וזה אל זה, מודע שיודע את התת, והתת שמודע לעל. תהליך יפה ומרתק של הכלה עצמית, של קבלה על הטוב ועל הרע, שאינו רע. זו הנבירה ב 'גוף שהוא מחסן זמן" זה היחס לזיכרונות ולחוויות, ובתוך אלה "התקלפות לכבוד השעה' כמו רגע של שחרור והתחדשות, שמאפשר לצמוח.

זאת האינטראקציה בין הידיעה והבלתי ידוע, בין היודע והלא יודע, זה שמוכן לקלף שכבות, ו"לשתף במחשבות משתוללות".

זה ספר השירה של גוטמן. מחשבות משתוללות, חלומות סוערים, משאבי רוח ותנועה ערוכים וסדורים. גוטמן מגיש לנו בטוב טעם ובצניעות, בשפה כנה ואמיתית, לעתים גבוהה, לעתים בגובה העיניים, לעיתים חידתית ולעתים  ברורה ופרושה או כמו שכתבה יונה וולך " תת ההכרה נפתחת כמו מניפה"

תודה לך שוקי על זה שלקחת אותי אל הקוטב הצפוני לגלות כמה יכול הוא להיות חם ונעים, לעלות לגבהים כדי להביט עמוק פנימה כי ספר כזה שמהווה לך עצמך סוג של מראה, ממשיך בדרכו ויכול לשמש מראה גם לקוראים.

עמוק בפנים

עָמֹק בִּפְנִים אַתָּה יוֹדֵעַ /מי מְטַפֵּל בְּךָ בְּיָמִים, אֵיפֹה אַתָּה כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה /וְאֵיזֶה מִתְבַּגֵּר הָיִיתָ / הוּא עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה נֶהֱדֶרֶת. עָמֹק בִּפְנִים אַתָּה יוֹדֵעַ./ עַד אֵיזֶה גִּיל תָּהִיתָ / אֵיפֹה אַתָּה כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה / הִתְקַלַּפְתָּ לִכְבוֹד הַשָּׁעָה / הוּא עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה נֶהֱדֶרֶת, / שִּׁתֵּף בַּמַּחְשָׁבוֹת מִשְׁתּוֹלְלוֹת / עַד אֵיזֶה גִּיל תָּהִיתָ, / גִּילת מַשְׁאַבֵּי רוּחַ וּתְנוּעָה, / הִתְקַלַּפְתָּ לִכְבוֹד הַשָּׁעָה, /ספֵּר עַל חֲלוֹמוֹת סוֹעֲרִים, / שִּׁתֵּף בַּמַּחְשָׁבוֹת מִשְׁתּוֹלְלוֹת. / הִתְבּוֹנֵן בְּגוּף מְחֻסַן זְמַן, / גַּלֵּה מַשְׁאַבֵּי רוּחַ וּתְנוּעָה, מִיֶּדַע חִיּוּנִי לַצַּעַד הַבָּא, סַפֵּר עַל חֲלוֹמוֹת סוֹעֲרִים. / בְּלֵית מַשְׁאַבֵּי רוּחַ וּתְנוּעָה, מי מְטַפֵּל בְּךָ בְּיָמִים. סַפֵּר עַל חֲלוֹמוֹת סוֹעֲרִים, עָמֹק בִּפְנִים אַתָּה יוֹדַעַ.

בְּדִיקַת רְאִיָּה

בְּדִיקַת רְאִיָּה מְדֻקְדֶּקֶת / מְגַלָּה פְּגָמִים בְּלוּיִים / כֵּנוּת קְרוּעָה לַמֶּחֱצָה / וְאַכְזָבָה אפופת עָשָׁן /וְעוֹד, / נֶפֶשׁ שׂרוּטָה לָאֹרֶךְ / מִלִּים בּתַבְעֶרֶת אַרְסִית אֱמוּנָה זַכָּה מִכִּתְמַת /וְהַבּוֹגְדִים מִסְתַּתְּרִים בַּוָּאדִי / בְּדִיקַת רְאִיָּה / שֶׁל עִוֵּר הַכְּזָבִים תַּקִּינָה