"כשם שפרצופיהם שונים כך………" ומהו הקשר בין דיוקן למסכה?

אני מביאה כאן תקציר של מאמר שאותו אני כותבת בימים אלה.

התקציר כאן מתבסס על עשייה אמיתית של קבוצת תלמידי תיכון, בישיבה תיכונית שחרטה על דגלה גם את לימודי האמנות והמדעים.

ובניגוד למה שרווח בצבור, הנה גם תלמידי תיכון ישיבתי, שעוסקים בלימודי קודש יחד עם לימודי חול נותנים ידם ביצירה, באמנות, במוסיקה בתיאטרון ואפילו עושים פסל וגם תמונה, מבלי שחלילה הם או הרבנים הממונים עליהם חושבים שהם עוברים על איסור כל שהוא.

ואכן, יש דיון רחב, עמוק וממצה שעוסק בשאלת הדין "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" איש אינו טומן ראשו בחול וגם לא ידו בצלחת. ערים לדיון ומודעים לפסיקות השונות של הרבנים במהלך הדורות (על כך אפרסם מאמר נפרד).

בפורים השנה, בחרנו את נושא המסכה. טבעי היה לבחור בנושא 'מסיכה' כאשר מדובר בחג פורים, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בישיבה תיכונית שבה המשפט "ונהפוך הוא" הפך להיות מושג וצו עליון. על פניו נראה שאם מדובר ב 'נהפוך הוא' אז זה הזמן קודם כל כן לעשות מסיכה, ולא במובן של דווקא אלא במובן שמהדהד להפוך המזל של היהודים שמגורל שמד ניצלו ואף התעלו.

עניין המסכה היה הזדמנות לעסוק בפיסול ולשם כך הוזמן לבית הספר אמן המסכות הידוע רפי אשרף,  אשר במשך כחודש וחצי לימד את התלמידים שלב אחר שלב כיצד ליצור מסיכה. החל משלב החמר, דרך יציקת גבס ויצירת תבנית נגטיב, דרך עבודה בעיסת נייר ליצירת המסכה וכלה באיסוף המסכות לגוף אחד שלם – פסל.

המסכה הייתה בין השאר עילה ללימוד הטכניקה, כמו שגם הפכה להיות נושא לדיון.

ומה עניין דיוקן למסכה?

יונג הפסיכואנליטיקאי הידוע מתאר את אישיותו המוחצנת של האדם במונח 'פרסונה'. המילה 'פרסונה' במקורה הלטינית פירושה 'מסיכה'. יונג רצה לומר בכך שאישיותו המוחצנת והתנהגותו של האדם כפי שהוא מציג את עצמו כלפי חוץ, היא בעצם סוג של מסיכה. אין אלו הם פניו של ה'עצמי הפנימי האמתי', אלה הם רק גינוני התנהגות ואופי שנבנה שלב אחר שלב בתהליכי ההתפתחות ואלה למעשה מכסים על הגרעין הפנימי האמיתי, הטבעי, הילדי, האותנטי. זוהי הפרסונה (כלומר מסיכה).

ויניקוט מתאר זאת במילים ברורות ואומר ה'אני המזויף'. כאשר הוא מורכב משכבות שכבות שנבנו על גרעין ה'אני האמתי'. השפה העברית גם היא תורמת לנו מידע לעניין זה כשהמילה 'פָּנִים' עצמה פנים רבות לה. הן פני השטח ,הדבר החיצוני הגלוי והנראה, אשר מכסות ואוחזות בתוכן את הַפְּנִים (תוך). אלה הם ה 'אניים' הרבים שנוצרו מתוך אישיותנו הבסיסית, אלה הם הפנים (במובן צדדים) ם השונים שקיימים בכל אחד ואחד.

האמנים האקספרסיוניסטים התרחקו מרחק רב מציורי דיוקן עצמי שהיו סוג של חיקוי המציאות, וניסו בציורי הדיוקן שלהם לבטא דווקא את תמונת עולמם הפנימית לפיכך אפשר לראות שציורי הדיוקן שהם ציירו בין אם היו אלה ציוריי דיוקן עצמי ובין אם ציורי דיוקן של אנשים שישבו מולם כמודל לציור, נראו ספק פנים ספק מסיכה.

צייר אחר מוכר וידוע ,פיקאסו, מבטא דרך ציוריו את הקשר בין אדם-פנים –מסיכה. אם דרך ציוריו שבהם על משטח אחד דו ממדי הוא מצייר בו זמנית שני מצבים נוגדים – פרופיל וחזית, ואם בדרך שבו הוא מציג פרשנות ציורית לדמויות מוכרות שאותן הוא מצוייר. ואינך יודע אם פנים אלה או מסיכה, או שמא הנך אכן יודע שפנים הם גם מסיכה.

המסכות שאותם יצרו התלמידים בפרויקט המסכות שלהם, ביטאו הבעות פנים שונות ומשונות, שינויים ועיוותים באברי הפנים וביחס שביניהם ומכל אלה יצרו מגדל, עמוד, של דמויות שהפך להיות 'פסל הפנים' – בו המראה החיצוני של הפנים מספר בו בזמן הרבה גם על הַפְּנִים.

ולבסוף סכמו זאת באחד ממאמרי חז"ל ואמרו "כשם שפרצופיהם שונים זה מזה, כך גם דעותיהם שונות ומשונות זו מזו".

אוסיף ואומר בהשראת הגישות הפסיכולוגיות שאותן ציינתי כאן, שכשם שנכון הדבר לגבי ריבוי של אנשים, כן ניתן לומר זאת גם לגבי האדם היחיד כפרט, שכן פנים רבות לו לאדם, חלקים רבים משמשים באישיותו פנימה, ואילו דיוקן דמותו של אדם, על פי גישתו של יונג, היא הדרך והיכולת של אדם להכיר את החלקים השונים שלו, לאחד ביניהם, לקבל אותם וליצור אדם מגובש ושלם שיודע שגם הקטבים שבאישיותו הם חלק מהשלם.

להלן סרטון שמציג את תהליך יצירת המסיכות

http://static.animoto.com/swf/w.swf?w=swf/vp1&e=1335814939&f=wuToAvz0d9R9pKBVC5S6bg&d=166&m=p&r=360p+480p&volume=100&start_res=480p&i=m&ct=NuritArt&cu=www.nuritart.co.il&options=

לצפייה בתמונות נוספות לחץ כאן

כתיבת תגובה